2. משמעות לשונית – ההוראות שנותנים מאפייני ביטויים לשוניים למערכות הביצוע המושגיות־התכוונותיות

על פי תפיסה רווחת , משמעויות של ביטויים לשוניים — ויוגדרו הביטויים במונחים מנטליסטיים או במונחים התנהגותיים — אינן קבועות באופן מלא על ידי מצבים ›› פנימיים של בני אדם , אלא נקבעות באופן אקסטרנליסטי על ידי שני סוגי גורמים : › 6 מאפיינים של הסביבה הפיזית ו / או נורמות של קהילה . שימו לב שהשאלה של אינטרנליזם-אקסטרנליזם , המתעוררת בהקשר של תאוריית משמעות ולא בהקשרים אחרים כמו פונולוגיה או תחביר , הייתה נחשבת לחסרת טעם , אליבא , 19 › 1 PKF › 2 עמ׳ . 43-41 › 3 לפיכך חומסקי דוחה עובדות המוסברות בקלות ובאופן מתקבל על הדעת במונחים תפקודיים — כמו העובדה שמשפטים אינם נוטים לחרוג מאורך מסוים , או שאנשים מתקשים לפרש משפטים שבהם משפט טפל משוקע בתוך משפט טפל אחר — כעובדות לא מעניינות מבחינת מחקר הלשון וה . mind ראו , 19 › 1 PKF עמ׳ . 43-42 › 4 עוד הרחבה בשאלת מהות השפה מופיעה במאמר של חומסקי “ Naturalistic Approach " . 19 ›› ›› אקסטרנליזם זוהי השקפה שלפיה המשמעות של מה שנאמר תלויה בגורמים חיצוניים ל mind של הדובר . , 2000 NH › 6 עמ׳ . 14 › דחומסקי , אילו עסקה בתנאים ההכרחיים והמספיקים לשימוש במונח ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן