מעט מאוד השתנה ברמת הפנלים של המנהלה המשפטית . WTO 1 בפועל , תפקיד המפתח בבחירת הפנליסטים נתון עדיין בידי המזכירות , ובמונחי הפרופיל של הפנליסטים , רק שינויים קלים בלבד חלו שיש בהם כדי לשקף את התרבות המשפטית החדשה . הפנלים הם עדיין אד הוק וארעיים וללא כל תיאום ביניהם . שוב , כל זה מרגיע ונוטה להסתיר את חשיבות השינויים שהתרחשו , ובכך מגביר את הלגיטימיות הפנימית והופך את המעבר לחלק יותר . זו אותה השיטה , אותן הדמויות המוכרות , ואותו . modus operandi אני טוען כי הבחירה האד הוקית והאישית של הפנליסטים והאופן המבודד שבו הם פועלים - כל פנל כעולם בפני עצמו - התאימו לעידן שבו היתה מטרתו העיקרית של כל פנל לפתור מחלוקות באופן פרטני , אולם אין זה מתאים לעידן שבו החלטות הפנלים מהוות חלק ממארג נורמטיבי רחב ומחייב , המערב בתוכו נושאים כלכליים חברתיים רגישים , ואשר בו לתוצאות ההתדיינות יש השלכות הרבה מעבר לסכסוך המסוים שבין הצדדים עצמם . יש צורך בהרבה יותר המשכיות ומגע רציף בין הפנליסטים ובין עצמם כדי שיופיעו זהות ממסדית והבנה עצמית התפתחו אתוס משותף והבנה הדדית . אין זה מחייב בהכרח הקמת ערכאה קבועה...
אל הספר