מילים , שפה ורטוריקה אינן אך אמצעי קשר . הן לעתים תכופות סמלים של ערכים תרבותיים , של הלך רוח , של שאיפות . הן יכולות להיות מסכה מעל למציאות לא נעימה ולפעמים מגלשה לתוך הטעיה עצמית , ולעתים קרובות הן אכן כאלו . להלן שתי דוגמאות מעולם הספורט : האמריקנים עורכים בכל שנה אירוע ספורט הכולל בתוכו קבוצות משתי מדינות מצפון אמריקה בלבד . אף על פי כן , אירוע זה קרוי "אליפות העולם" The ) . ( World Series בתואר זה יש לנו הכול : תרבות והלך רוח שלעתים קרובות מתייחסים למרחב שבין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט כ"העולם ; " מסכה המסתירה את המציאות הבלתי נעימה , שלפיה במשחק הכל כך אמריקני הזה - כדור בסיס - יש מדינות אחרות כקובה ויפן , שהשיגו מצוינות השווה ואולי אף עולה על המקור ; ולכן לעתים יש צורך במנה גדושה של הטעיה עצמית , שלא לומר אשליה עצמית . אין צורך להרחיב את הדיבור על השימוש המתמשך שלנו במילה "המשחקים האולימפיים" לתיאור אירוע שדבקה בו שחיתות ממסדית גלויה , בשל המרה מרצון , הנתמכת על ידי מקדמיה , לאתוס הרווח , והתמכרות משתתפיו לסם הפרסום והמימון של החברות הגדולות . האולימפיאדה איבדה כבר מזמן כ...
אל הספר