כאמור לעיל , צעדי הבטחה של ארגון הסחר העולמי נועדו לתת מענה למצבים שבהם נגרם נזק לתעשייה המקומית מיבוא שהתבצע בכמויות מוגברות , ובנסיבות בלתי צפויות , לאחר שהתחייבה המדינה לערוך ליברליזציה בסחר חוץ . בתנאים אלו המדינות החברות בארגון הסחר העולמי רשאיות להשעות את התחייבויותיהן במסגרת הסכמי ארגון הסחר העולמי ולבטל את ההקלות שהוענקו למוצרים המיובאים ממדינות החברות בארגון . משטר צעדי הבטחה של ארגון הסחר העולמי הולך ומתהדק , ולצדו של הסכם מפורט ומגובש אנו מוצאים מספר הולך וגדל של החלטות של הגופים השיפוטיים של הארגון בעניין זה . מדינת ישראל נותרה אדישה למגמה זו . תחום הבטחה מוסדר , אם בכלל , בסעיף מיושן של חוק היטלי סחר משנת , 1991 שאינו מותאם כלל ועיקר למשטר צעדי הבטחה . שאלת פרשנותו של סעיף ( 3 X ^ 2 לחוק היטלי סחר לא זכתה ברוב המקרים לניתוח משפטי מעמיק ואחיד . מחדל חקיקתי זה אינו יכול להימשך , וראוי כי הכנסת , ולמצער מחוקק המשנה , ייתנו דעתם על מצבה הבלתי הולם של מדינת ישראל בתחום צעדי הבטחה , ויגבשו הסדר מקיף ומשוכלל בתחום , ש '' יישר קו" עם הוראות ארגון הסחר העולמי . בתוך עמנו אנחנו יושב...
אל הספר