אם נסכם את הממצאים שהיו לנו עד כה , נקבל את התמונה הבאה : עומד לפנינו סעיף חוק שיש בו דמיון מסוים להוראות ההסכמים הביךלאומיים , וההיסטוריה החקיקתית שלו מצביעה על כך שהמחוקק ביקש שיעלה בקנה אחד עם הוראות ההסכמים הבין לאומיים . הסכמי w'ro n מחייבים את מדינת ישראל ליצור , בדרך זו או אחרת , מנגנון פרוצדורלי שטרם יוסד , שיטפל בנקיטתם של צעדי בטחה . מנגד קיים פער בין התנאים המצוינים בחוק לצורך הטלת ההיטל לבין אלו המופיעים בהסכמים הבין לאומיים . מעמדת המדינה שכפי שהובאה בפני ועדת צעדי הבטחה של ה \ ¥ 10 וכפי שהובאה בפני בית המשפט בעניין מקור הפורמייקה , כמו גם מהדרך שבה החוק מיושם בחקיקת המשנה , ניכר כי מדינת ישראל סבורה כי הוראות החוק שונות 99 ו ראו בסעיפים ו ו ) 2 א ) לחוק . בפועל , היטלי הבטחה להגנה על הייצור המקומי מוטלים על ידי שר התמ"ס . 200 על המתח בין שר האוצר לשר התמ"ס בהקשר של הטלת היטל היצף ושיקולי טובת המשק בכללותו ראו גם אצל נ' מונין "סמכות שר האוצר לאשר היטל היצף לפי חוק היטלי סחר" הרבעון הישראלי למסים , גיליון מס' . 100 במקרה ההוא סירב שר האוצר לאשר את הטלתו של היטל היצף שהו...
אל הספר