ראשית , נראה לנו שהגיע הזמן שהסכמי ה כת \\ ' ייתנו את דעתם גם לפן המוסדי של ניהול ההליכים . עד כה , לא התערבו ההסכמים כמעט בשאלה , איזה סוג של גוף ואיזו ערכאה תטפל בניהול החקירה ובגיבוש ההחלטה . גם לא מצאנו כל התייחסות לסוגיה זו בהצעות שהגישו המדינות החברות לקראת פתיחת המשא ומתן . בדיקת המצב השורר בעניין זה בעולם מראה , שקיימים שלושה דגמים עיקריים לניהול הליכים של חקירת תלונות על יבוא בהיצף או יבוא נתמך : א . הדגם החד אורגני ; ב . הדגם הדו אורגני המקביל ; ג . הדגם הדו אורגני ההייררכי . בדגם הדו אורגני המקביל- שהוא הדגם הקיים במדינות כארצות הברית וקנדה - קיימת הפרדה אופקית בין הגופים שמטפלים בהליכי החקירה הללו , באופן שהחקירה לגבי יבוא בהיצף או סובסידיה מסורה לאורגן אחד , ואילו החקירה בשאלת קיומו של נזק ממשי בעקבות יבוא זה מסורה לאורגן אחר . כך למשל , בארצות הברית הגוף האחראי על חקירת שאלת קיומו של יבוא בהיצף , במקרה של תלונה על היצף , או שאלת קיומו של יבוא מסובסד , למקרה של תלונה על יבוא נתמך , הוא משרד המסחר . Departmentof Commerce - במשרד זה קיימת מחלקה מיוחדת האחראית על חקירות אלו ...
אל הספר