בהקשר של החוק לעידוד השקעות הון בישראל , ברור כי אינה דומה ההפרה הישראלית של הסכם הסובסידיות להפרה של ארצות הברית . בעניין זה ברור שמעמדה של מדינת ישראל בארגון הסחר העולמי נחות עשרות מונים ממעמדה של ארצות הברית , ובמקרה של הפרה ניתן לשער כי מדינות אחרות יפעילו סנקציות כנגד ישראל . מטעם זה יש להמליץ למדינת ישראל לפעול לפי הסכם הסובסידיות וברוח פסיקת הגופים השיפוטיים של הי . ^ ז 0 מהאמור עולה כי משרד התעשייה והמסחר מחזיק בדעה שמותר למדינה להעניק הטבות מס המותנות בייצוא . נראה גם כי משרד התעשייה והמסחר מודע להוראות 3 וו הסכם הסובסידיות האוסרות התנהגות כזאת , ומשום כך הפרקטיקה של התניית ההטבות בעמידה ביעדי ייצוא לא פורסמה בחקיקה , בתקנות או במקום אחר . הנפגעת , על 'האפשרות להגביל את הסיבסוד ' . זוהי איפוא דוגמה מובהקת לניסוחים הדיפלומטיים מאד והבלתי מחייבים להם נזקק הסכם גאט"ט לרוב . " 113 כראיה למודעות זאת נציין , כי בחוברת שהוציא מנהל סחר חוץ ממשרד התעשייה והמסחר בנושא הסכמי הסחר , נאמר כך : "הסכם הסובסידיות החדש מחייב בדיקה של מערך הסיוע ליצוא , ושל החוק לעידוד השקעות הון , והתאמתם לתנא...
אל הספר