אחד המאפיינים של משטר גאט"ט וארגון הסחר העולמי הוא אופיו המשפטי , ובייחוד בעיקר מעצם קיום הפטנט . במקרה כזה הרשם יכול להעניק רישיון למי שפנה אליו , בתנאי שישלם לבעל הפטנט תמלוגים בשיעור סביר שהרשם יקבע אותו . ראו פרק ז , סימן א לחוק הפטנטים , התשכ . 1967-ז" 150 ראו סעיף ( 3 ) 7 לחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני ( התאמה להוראות הסכם הטריפס , ( התשנ999-ט" ז , שהוסיף את פרק גו לחוק כינויי מקור , התשכ ) ו 965-ה" וגם הוסיף לשמו '' וציונים גיאוגרפיים ( " 5 ו ו ראו סעיף 23 לחוק כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים , התשכ ) ו 965-ה" כפי שתוקן . ( 152 שם , סעיף . 24 מנגנון יישוב הסכסוכים שלו . מנגנון זה היה קיים בגאט"ט גם בטרם הקמת ארגון הסחר העולמי , ואף על פי שהיה חלש יותר , נעזרו בו מדינות רבות לצורך אכיפת 154 זכויותיהן על פי ההסכמים . האם גם מדינת ישראל עשתה כן ? האם במסגרת המנגנון נתבעה ישראל על ידי מדינות אחרות ?
אל הספר