לעיל , פרק שביעי , עמ' , 224 ראינו כי מדפיסי שונצינו , שהם אשר הדפיסו לראשונה את התלמוד , היו בעלי תודעה גבוהה על חשיבות ההגהה . כבר במסכת הראשונה , היא מסכת ברכות שנת רמ"ד , נתן המגיה תיאור על עבודתו , אלא שדבריו נדפסו בחתימת המסכת , לאחר ספר המרדכי . גם במסכתות אחרות בדפוס זה , אנו מוצאים את תיאורי המגיה על עבודתו בסוף המסכת ' . בדפוס פיזרו רע-א"רע"ח יש כבר שינוי , והוא שהמדפיסים הם אשר מוסרים לנו על הגהת המסכת ובשער הספר , כגון \ "מסכת מגילה עם פירוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות נדפס על ידי בני שונצינו המחוקקים והמגיה יגיה אורו והוא הרב 2 ר' ישראל אשכנזי צבי = ] צדיק באמונתו יחיה ] אשר כלה קוצים מן הכרם . " גם המדפיס בומברג , שהדפיס כמה מהדורות של התלמוד בויניציאה בשנים -פ"ררפ"ח , נקט דרך זו . לאמור , יש מסכתות שהמגיה ר' חייא בר דוד כתב באופן מפורט על דרך עבודתו , ויש 3 שהמדפיסים הודיעו בשער הספר על המגיה . אמנם מצאנו מעתה כי המדפיסים הודיעו על הגהה בצורה אחרת , השונה קצת מקודמותיה . היינו , הם כתבו בשער הספר הודעה קצרה כי הספר מוגה ובלי לציין לזהות המגיה , כגון r "מסכת פסחים פסח ראשון...
אל הספר