מצאנו כי מעתה נכתבו הגהות גם סביב לתלמוד , תופעה שדומה בעיני שלא היתה מצויה בתקופה הקודמת . רוצה לומר , לא ידוע לנו על חיבור שמוקדש , רובו או כולו , להגהת התלמוד , ושזמנו לפני המצאת הדפוס . ברור כי במשך הדורות הגיהו החכמים את נוסח התלמוד , במקום שסוגיה זו או אחרת היתה קשה להבנה , אבל דומה שלא מצאנו עד עתה עיסוק רצוף ושיטתי בנוסח הספר . אולם עם המצאת הדפוס , שונים פני הדברים . חכמים עוסקים מעתה ואילך בהגהת התלמוד באופן רצוף ובצורה שיטתית , והם רואים בכך נושא העומד בפני עצמו . לאמור , מעתה נוצרים חיבורים המוקדשים , בחלק ניכר מהם , להגהת התלמוד . כבר ראינו בסעיף ב , כי המצאת הדפוס יצרה מצב חדש , שבו סמך הציבור יתר על המידה על ספרי הדפוס , וממילא מובן שסמך גם על נוסחם . חלק מחכמי הדור לא הסכים למצב זה . ברם , כיוון שהשפעת הדפוס היתה חזקה מאוד ולא ניתן היה לבטלה , ראו החכמים כי טוב יעשו אם לפחות יגיהו את הנוסח הנדפס . חכמים אלה כתבו את הגהותיהם בגליונות הספרים שבהם למדו , ולא כתבון בפני עצמן . אפשר שהסיבה לכך היא נוחיות בלבד . לאמור , כתיבת הגהות בספר נפרד , אינה נוחה , כיוון שיש להעתיק חלק...
אל הספר