התייחסות לשאלת ההגהות אנו מוצאים גם אצל חכמים שבאו לפרש את ספרי חז"ל . היות שנוסח מדויק הוא חלק בלתי נפרד מהפירוש , עמדה לפניהם , כמעט תמיד , שאלת ההתייחסות לנוסח ואם נכון להגיהו . יש חכמים שלא התייחסו לבעיה זו כלל . לאמור , יחד עם פירושם הם גם הגיהו , ועשו זאת כדבר המובן מאליו . יש חכמים שהתייחסו לשאלה של הגהת הנוסח , ובדרך כלל הם דנו בזה בהקדמה לספרם . נביא כאן , אפוא , כמה חכמים שדנו בזה , או שלא דנו בזה , ומדבריהם נוכל ללמוד על יחסם לשאלת ההגהות . ( א ) מתנות כהונה על מדרש רבה ר' יששכר ב"ר נפתלי כ"ץ חיבר את הפירוש מתנות כהונה על מדרש רבה . נדפס לראשונה בקראקא , שמ-ז"שמ"ח , ומאז נדפס ברוב המהדורות של המדרש . בהקדמתו כתב ר' יששכר על דרכו בפירושו , ובין השאר כתב : זאת ועוד כי רבו כמו רב"ה שגיאות וטעות הסופרים כי אספרם מחול ירביון כי אין מספר ורבה היא על האדם לתקן כל אשר עותו וחטאתם כי רבו אשמו לנו שגיאות מי יבין . אנו רואים כי בעל מתנות כהונה ראה מתפקידו גם להגיה את נוסח המדרש , אולם אין אנו יכולים לעמוד על היקף עבודתו מתיאורו הקצר מאוד . אבל בסוף פירושו לחמש מגילות , דף קל ע"ב , בא פ...
אל הספר