הדעת נותנת שהסיבה להיווצרותה של ספרות ההגהות נובעת מנוחיות המגיה בלבד . לאמור , אדם הלומד בספר ומוצא בו מקום שיש לו מה להעיר עליו , נוח לו מאוד לרשום את דבריו בגליון הספר . הדבר נוח בגלל המיקום המדויק של ההערה , מבלי צורך להעתיק חלק מן המקור , ולרשום אח"כ את ההגהה . אפשר גם שהדבר נבע מטעמי חסכון . רוצה לומר , חומר הכתיבה ( הקלף , הנייר ) היה יקר , ולכן העדיף המגיה לרשום את הערתו בגליון . אמנם דומה שהמגיה כתב את דבריו בגליון , משום שהוא רצה להשלים את החיבור שעמד לפניו , וכפי שכתבנו לעיל סוף סעיף ז . בדרך כלל השלמה זו כללה דינים והלכות שמשום מה לא נזכרו בספר , והמגיה הוסיפם על הגליון ממקורות שונים . כך עולה גם מדברי מהרי"ק בתשובותיו סי' קסז ( דף צ : ( ד"ע ואשר כתבת דאין מורין מספר הצור ך" שקבץ וכתב כל הדעות ולא לפסק הלכה , דבר תימא בעיני ובעיני כל שומע , היאך פה קדוש יאמר דבר זה דלמה טרח וחיבר כל ההגהות הגדולות ההנה אם לא לפסק הלכה , ולמה יביא דבר שאין כהלכה ויניח ההלכה , רחמנא ליצלן מהאי דעתא . מדברי מהרי"ק שמענו גם כי ההגהות נכתבו לשימושו של הציבור . אמנם מצאנו דעות שונות בין ראשוני הא...
אל הספר