פעמים מספר מזהירה התורה את בני ישראל שיצאו ממצרים , שעם בואם ארצה לא יכרתו ברית עם יושבי הארץ , שכן התקרבות אליהם תביא בסופו של דבר לידי נישואי תערובת ולאימוץ פולחנים של עבודה זרה , כנאמר בשמות לד , יב-יז : השמר לך פן תכר י ת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך כי את מזבח י הם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון כי לא תשתחוה לאל אחר כי ה' קנא שמו אל קנא הוא י פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן 1 אלהי מסכה לא תעשה לך 2 להוראה עקרונית כללית זו נתנו חז"ל ביטוי מעשי באמצעות גזירות הרחקה שונות , שכאמור , אנו נעסוק רק בחלק מהן ! האיסור על האכילה עם הגוי , האיסור על שמנן של גויים והאיסור על בישוליהן והמסתעף מהן , ועוד . רק ידיעות מעטות הנוגעות לגזירות אלו נמסרו במפורש במקורות . אלו לא מסרו בדרך כלל פרטים על תולדותיהן , כגון : זהותו של הגוף שגזר , זמנן של הגזירות , הסיבות והנסיבות שהביאו את חכמי אותו דור לגזרן . יתירה מכך , לא רק שידיעות היסטוריות אלו ובדומה להן לא נמ...
אל הספר