פתגם סיני עתיק אומר : "המוסיקה בוקעת מלבו של האדם . כאשר רגשות נולדים , הם מובעים באמצעות צלילים , וכאשר צלילים נולדים , הם מעניקים חיים למוסיקה . " המוסיקה מדברת אל כל בני האדם . מעודי לא הכרתי אדם שלא אהב מוסיקה . היא ייחודית ואוניברסלית , אינדיבידואלית וקבוצתית , שמחה ועצובה , עליזה ובוכייה , מפחידה ומשרה רוגע ושקט , מתקיימת רק "כאן ועכשיו" אך נמצאת בכל מקום ובכל הזמנים , סבוכה ומרתקת אך גם פשוטה ומארגנת , נותנת את טעם החיים ואת הטעם לחיים אך גם מכינה לקראת פרידה ומוות . המוסיקה דינמית , זורמת , משתנה , מטיילת למחוזות לא נודעים , חוקרת ובודקת , אך גם חוזרת הביתה , לכור מחצבתה , למקום שבו גדלה , התפתחה והתעצמה . תרפיה במוסיקה מאפשרת לאדם להיות עם עצמו , להכיר את עצמו , לדעת , להרגיש , לחוש . תרפיה במוסיקה מאפשרת לאדם להתעורר . בשורש קשייו של הפונה לטיפול נפשי מצויה הכחשה של האני . בשלב מסוים בהתפתחותו הוא ויתר על מהות ההוויה שלו . צמיחת האני נעצרה בשל דחייה . הוא נדחה על ידי אחרים משמעותיים , ועקב כך החל לדחות את עצמו . נוצר נתק מהמקורות העצמיים החיוביים — מהיצירתיות ומהיופי הפנימי ...
אל הספר