שיטות אבחון מקובלות הן : ריאיון קליני , תצפיות ופעילויות מוסיקליות מאבחנות . שיטות אלה וגם קריאת חומר קיים ( דוחות , סיכומי מחלה וכו ( ' ושיחות עם מטפלים אחרים מאפשרות לאסוף מידע על המטופל ולהעמיד תמונה קלינית , הדרושה לשם החלטה בדבר דרך הטיפול שיש לנקוט . ריאיון קליני הריאיון הקליני הוא שיטת הערכה שביסודה האמונה כי מפגש פנים אל פנים עם המטופל ו / או עם משפחתו הוא הדרך היעילה ביותר להכירם . שתי טכניקות עיקריות יש בריאיון : ריאיון מובנה , שבו המטופל ו / או משפחתו עונים על שאלות שנקבעו מראש , ותשובותיהם מושוות לנורמות מקובלות ; ריאיון לא מובנה , שבו המראיין חוקר עניינים הנוגעים למטופל מסוים בזמן מסוים . על המראיין לשים לב לשתי רמות : הרמה המילולית והרמה הלא מילולית . ברמה המילולית אנו קשובים לתוכן התשובות , וברמה הלא מילולית — לצורה שבה התוכן מעוגן ולמסרים לא מילוליים ( טון הדיבור , תנוחת הגוף , הופעה חיצונית , הבעות פנים , קשר עין , מנייריזמים ומחוות למיניהן — טיקים , התעסקות בידיים , נדנוד הגוף ועוד . ( על מנת שהריאיון יספק מידע מרבי , המטופל צריך לחוש את המטפל כאדם לא מאיים , התומך ומ...
אל הספר