האולם בבית המלון בים המלח היה מלא מפה לפה , משתתפי הכנס על זכויות חברתיות חיכו לשמוע את הרצאתו של אהרן ברק , שעד כה לא הרבה להתבטא בנושא הזה , וודאי שלא הראה שום נכונות להירתם למאבק למען זכויות חברתיות . בהרצאותיו בשנים האחרונות נהג ברק להביא דוגמאות מתוך החוקה המתקדמת של דרום אפריקה , וכך עשה גם הפעם . בחוקה של דרום אפריקה , בין הזכויות החברתיות שמעוגנות בה , לכל אדם הזכות לבריאות . אולם מאחר שתקציבה של המדינה הענייה מאפשר רכישה של מכשירי דיאליזה בודדים בלבד , קבעו השלטונות קריטריונים וסדרי עדיפות שעל פיהם יוכלו החולים לקבל את הטיפול המציל חיים בדרך כלל . והנה פנה לבית המשפט לחוקה אדם שמשום שלא עמד בקריטריונים שללו ממנו את הגישה למכשיר , אף שהיה ברור שללא הדיאליזה אחת דינו למות . בית המשפט דחה את עתירתו של החולה ואמר כי לאור המצב אין מנוס אלא לדבוק בקריטריונים שנקבעו . ימים אחדים לאחר מתן פסק הדין מת החולה . ברק סיפר את הסיפור הזה בכנס , והוסיף : החולה אומנם מת , אבל החוקה עבדה . קשה למצוא דוגמה טובה יותר כדי להמחיש את הקשיים העצומים של הפסיקה בנושאים של זכויות חברתיות , שמעורבות בה ...
אל הספר