( ו ) הרקע ההלכתי עבירת ניאוף מוגדרת בהלכה היהודית כמעשה משגל של איש עם אשה הנשואה לאחר . התורה מרשה לגבר לשאת יותר מאשה אחת . לכן , יחסי מין שלו עם יותר מאשה אחת אינם ניאוף . אולם אסור לאשה להיות נשואה לשני גברים באותה עת . לכן היותה נשואה או פנויה הוא הקובע אם קיום יחסי מין שלה עם גבר אחר שאינו בעלה הוא ניאוף . ואם מדובר בניאוף , שני הצדדים - הגבר והאשה - עברו עבירה , ושניהם צפויים לעונש בגינה . לא קל ופשוט לקבוע ולהגדיר את מהותה של עבירה זו . חוסר הסימטרית בדין התורה , שלפיו מותר לגבר לשאת יותר מאשה אחת אך לאשה אסורים נישואין בה בעת עם שני גברים , מלמד , לדעתנו , כי מהותה של העבירה אינה הבגידה בבן הזוג והפגיעה ביחסים האישיים ביניהם . אומנם , האינטימיות והאמון ההדדי שבין בעל ואשה נפגעים כאשר אחד מהם מקיים יחסים עם אדם אחר , אך יחסים אלה נפגעים גם כאשר הבעל בוגד באשתו , ובאותה מידה , ולא רק כאשר אשתו בוגדת בו " . פגיעות אלה ביחסים האישיים בין שני בני הזוג ראויות לתגובה ולטיפול במישור האנושי . זה עניין שבינו לבינה , ואם ירצו , הם יכולים לנסות לשקם את היחסים שביניהם . מצד אחר , אפשר שה...
אל הספר