נגד הבנה זו של הדברים ניתן להקשות : הרי התורה מדגישה לא אחת שהמטרה של ענישת עבריינים היא ש"ישמעו ויראו " ושלא "יזידו [ לעבור - א' [ 'א עוד . " מדברים אלה משמע כי מטרת הענישה בתורה היא הרתעת רבים מלעבור עבירות נוספות , בדומה למטרת הענישה של המשפט הנוהג בדרך כלל בחברה החילונית המודרנית . נמצא איפוא לכאורה שהתורה אינה מענישה רק בגין החטא כלפי שמים , ושהדאגה לתיקון סדרי המדינה משמשת אף היא חלק מ " מדיניות הענישה " של התורה . נראה שלא כן הדבר . לשון זה , "כל העם ישמעו ויראו , " והדומה לו , נאמר בתורה בקשר לארבע עבירות . כפי שנראה מייד , ארבע עבירות אלה מיוחדות הן ושונות מכל יתר עבירות התורה - בטיבן , במהותן ובסדרי הדין הנוהגים בהן . וכמו שאין למדים מהן על יתר העבירות שבתורה בכל הנוגע בפרטי דיניהן , אין ללמוד מהן מהי תורת הענישה של כלל העבירות שבתורה . למשל , כפי שנראה בהמשך , ארבע עבירות אלה אינן דורשות 78 ראה פרק . 3 התראה כתנאי לענישת החוטא , מה שחשוב במיוחד לענייננו ; ועוד , בארבע עבירות אלה - ורק בהן - בית הדין מכריז ברבים על ביצוע העונש . ארבע העבירות הן : המסית את חברו לעבוד עבודה זרה...
אל הספר