ראשות הגולה בימי התלמוד

חוקרים רבים נשאו ונתנו בתולדותיהם ובמעשיהם של ראשי הגולה בימי התלמוד ובימי הגאונים . אולם הם נתנו דעתם בעיקר לבירור בעיות כרונולוגיות , ובמיוחד השתדלו ליישב את הקשיים הכרונולוגיים שהתעוררו על ידי רשימת רה"ג בסדר עולם זוטא , וזיהוים עם ראשי הגולה שנזכרו בתלמוד הבבלי . בעיות אלו , החשובות כשלעצמן , השכיחו במידה לא מעטה את העיון במעמדם האדמיניסטרטיבי ובתפקידי ציבור של ראשי הגולה . החוקרים הקדישו עיקר מחקריהם לראשי הגולה כאישים ולא לראשות הגולה כמוסד מרכזי בהנהגת יהודי בבל . ובמידה שדנו בתפקידם הציבורי הסתמכו בעיקר על דבריו הנודעים של רב נתן ( הכהן ) הבבלי על המבנה המוסדי של יהדות בבל בסוף תקופת הגאונים , ולא על המקורות התלמודיים שמהם ניתן להעלות קווים חשובים להכרת פעילותם של רה"ג בימי התלמוד . מקום הניחו איפוא לחזור ולבדוק בצורה שיטתית את המקורות בשני התלמודים ובמדרשים הנוגעים לעניננו . א . מקור סמכותם של ראשי הגולה מקובל בין החוקרים שמקור סמכותם של רה"ג בימי התלמוד הוא השלטון הפרסי , שהכיר בראשות הגולה במנהיגותה הייצוגית והשיפוטית של יהדות בבל . מקורה של דעה זו בברייתא הנודעת : "לא יסור ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן