ידיעותינו הישירות על הישיבות בארץ ישראל במאות השלישית והרביעית הן כידוע דלות מאוד . אין אנו יודעים אלא מעט מאוד על מבנן , הרכבן האישי , ואין צריך לומר על הצדדים הטכניים והחומריים של קיומן . 1 לפיכך , אפשר שיש טעם בדבר אם ייחקרו הכינויים השונים של האמוראים בארץ ישראל , ומהם נכיר אולי מעט יותר את טיבו של מוסד מרכזי וחשוב זה בתחום ההוראה , השיפוט וההדרכה הדתית הציבורית . שכן ישנם כינויים , ולא רק תארים , של חכמים המרמזים על מעמדם בעולמן של הישיבות . אחד הכינויים הרוותים בירושלמי הוא 'חברייא' ( מן הסתם קיצור של 'בני חברייא . 3 ( ' בבבלי המ נזכרים מעט מאוד , ואף במקרים אלה מתייחס , בדרן כלל , הכינוי הזה לארץ-ישראל , כפי שיתברר להלן . הכינוי יחברייא' נתפרש על ידי פרשני התלמוד והמילונים בהוראות הבאות : בני דבריו הבאים של צורי עדיין תקפים : ... " החברייא היתד . להם הסתדרות לעצמם בעלת חוקה ידועה . אם כי עוד ירחק היום שבו נזכה לברר את ההסתדרות הזאת לכל חוקתה ... כי רק עבודה נמשכת בהשתתפות חוקרים רבים ... תעזור לנו לעמוד במדד . ידועה על מכונה , כי גלוי עובדה וברור מאורע הכי פעוט יכולים להביא או...
אל הספר