כפי שראינו , כאשר שיעור התשואה על ההון העצמי של החברה ( R 0 E ) גבוה משיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי חדו כדאי לחברה לצמצם את שיעור הדיבידנד מתוך הרווח ולהגדיל את שיעור ההשקעה החוזרת , כי מדיניות כזו תביא לעלייה בשווי המניה . בפועל 33 הדגש כאן הוא על הקשר בין מדיניות הדיבידנד ובין רווחיות ההשקעה של ההון העצמי . כפי שראינו , מדיניות הדיבידנד נקבעת גם על בסיס שיקולים רבים אחרים . קיים קשר בין שיעור התשואה על ההון העצמי לבין שיעור ההשקעה בחזרה . בדרך כלל , ככל שגדל הסכום המופנה להשקעה , פוחתת רווחיות השקל השולי המושקע משוס שההשקעות האטרקטיביות ביותר , שרווחיותן גבוהה והסיכון הכרוך בהן נמוך יחסית , נדירות , ובדרך כלל , ככל שתקציבי ההשקעה גדלים , כן מופנים כספים רבים יותר למיזמי השקעה שהרווחיות הצפויה מהן הולכת ופוחתת , ובמקרים רבים הסיכון הכרוך בהם הולך וגדל . כבר ראינו זאת בפרק , 6 ומשום כך העקום של הזדמנויות ההשקעה ( ios ) יורד משמאל לימין . בבואה לקבוע את מדיניות הדיבידנד , על החברה להביא בחשבון את הקשר הזה .
אל הספר