בשיטת שיעור ההיוון מתואם-הסיכון נעשה התיאום באמצעות הוספת פרמיית סיכון לשיעור ההיוון , והפרמיה גדולה יותר ככל שרמת הסיכון גדולה יותר . בשיטת שווה-הערך הוודאי של התזרים ( Certainty Equivalent Cash Flow ) ההתאמה לסיכון אינה נעשית בשיעור ההיוון אלא בתזרים עצמו 1 במקום להוסיף פרמיית סיכון לשיעור ההיוון יש לגרוע מהתזריס הצפוי פרמיה ששיעורה קשור ישירות לרמת הסיכון ו פרמיית הסיכון הנגרעת מהתזרים גדולה יותר ככל שאי-הוודאות לגבי התממשות התזרים העתידי גבוהה יותר . הגדרה ? שווה-הערך הוודאי של תזרים עתידי הוא הסכום הוודאי הגבוה ביותר שנסכים לוותר עליו בתמורה לתזרים האי-ודאי . פרמיית הסיכון הגלומה בשיעור ההיוון מבוטאת באחוזים , ולעומת זאת פרמיית הסיכון הנגרעת מהתזריס מבוטאת בערכים כספיים . נניח , למשל , שאנו מצפים לקבל תזרים חד-פעמי בעוד שנה . אין ודאות באשר לסכום התזרים , אך ידוע שתוחלתו . ₪ 100 קיימת הסתברות של 500 / 0 לקבל ₪ 50 והסתברות של 50 ° / 0 לקבל ₪ 150 י אם הסכום המרבי שנסכים לוותר עליו תמורת תזרים זה הוא , ₪ 80 הרי ₪ 80 הם שווההערך הוודאי שלנו לתזרים האמור . אם תוצע לנו הבחירה בין התזרים...
אל הספר