לעתים בוחנת החברה את כדאיותו של השקעות בעלות אורך חיים שונה . כאשר ההשקעות הן בלתי תלויות , אורך החיים השונה שלהן אינו משפיע כלל על כדאיות ביצוען . במקרה כזה כל השקעה נבחנת כשלעצמה והחלטה בדבר קבלת השקעה אחת או דחייתה מתקבלת ללא תלות בהחלטה המתקבלת בדבר ההשקעות האחרות . לעומת זאת , כאשר ההשקעות מוציאות זו את זו ויש לבחור אחת מהן , יש להתחשב באורך חיי ההשקעה ולנטרל את עניין אורך החיים השונה של החלופות הנבדקות . יש שתי שיטות עיקריות לעשות זאת ; בניית תזרים המייצג שרשרת , ( Replacement Chain ) שבה ההשקעה היא חוליה אחת בשרשרת והיא חוזרת על עצמה ( בתנאים זהים או שונים ) באמצעות השקעות חדשות . י חישוב הערך הנוכחי של כל אחת מהחלופות במונחי תמורה שנתית שקולה Equivalent ) . ( Annuity כפי שנראה בהמשך , התזרים השנתי השקול הוא תזרים שנתי קבוע שאורכו כאורך חיי התזרים ממיזם ההשקעה , שאילו התקבל ללא השקעה ראשונית , היה ערכו הנוכחי שווה בדיוק לערך הנוכחי הנקי של ההשקעה . השימוש בשיטה זו מניח , בדרך כלל , שניתן לחזור על ההשקעה בעתיד בתנאים דומים . זוהי הנחה חזקה שבדרך כלל אינה מתקיימת בפועל . שיטת בדיק...
אל הספר