בבדיקת השקעות שגרתיות בלתי תלויות , כלל הענ"נ וכלל השת '' פ מובילים תמיד לאותה החלטת קבלה-דחייה , משוס שאם הענ '' נ של ההשקעה חיובי , השת"פ חייב להיות גבוה מעלות ההון . בתרשים , 7 . 1 המציג את עקום הענ '' נ של השקעה בעלת תזרים שגרתי , העקום יורד משמאל לימין . כלומר , כאשר עולה שיעור ההיוון , יורד הענ"נ של ההשקעה . בדוגמה המתוארת בתרשים זה , הענ"נ , המחושב כעלות הון של , 12 % שווה . ₪ 141 . 82-ל השת"פ מוגדר , כזכור , כשיעור ההיוון המשווה את הענ '' נ לאפס . שיעור היוון זה חייב אפוא להיות גבוה . 12 ° / 0-מ אס כן , מיזם ההשקעה מתקבל על פי כלל הענ '' נ , והוא מתקבל בהכרח על פי כלל השת"פ : ענ"נ חיובי מחייב שהשת"פ יהיה גבוה מעלות ההון . באותה דוגמה , אילו היה שיעורה של עלות ההון , 20 % הענ"נ שהיה מתקבל הוא שלילי , כפי שניתן להיווכח מתרשים , 7 . 1 והשת"פ השווה 18 . 6 ° / 0-ל היה מצביע גם הוא על כך שיש לדחות את ההשקעה כי במקרה זה השת"פ קטן מעלות ההון .
אל הספר