נתחיל בדוגמה היפותטית לחלוטין להמחשת היתרון הגלום בפיזור ההשקעה . נניח שתי מניות , L-1 K אשר תשואותיהן בשנים 1 עד 5 מוצגות בלוח . 5 . 3 למרות התנודות שחלו בשיעורי התשואה של כל אחת מהמניות לאורך התקופה , ניתן להיווכח כי תיק ההשקעה KL שכלל את המניות L-7 K במשקל שווה הניב שיעור תשואה י צ י ב של 20 % לשנה , בכל שנה , כמודגם בלוח 5 . 3 ובתרשים . 5 . 4 עליית התשואה של אחת מהמניות בשנה מסוימת מעל 20 % -ל הייתה מלווה בירידה מאזנת מתחת 20 % -ל במניה השנייה . לכן תשואת התיק KL הייתה 20 % בדיוק בכל אחת מחמש השנים . בדוגמה היפותטית זו , שילוב שתי מניות בעלות תשואה בלתי י צ י ב ה על פני זמן בתיק השקעה אחד הביא בפועל לנטרול מוחלט של הסיכון ולייצוב התשואה ברמה של 20 % לשנה . מובן שדוגמה זו מוגזמת במכוון לצורך ההדגמה . במציאות , נטרול מוחלט של הסיכון באמצעות פיזור השקעה במניות איננו אפשרי למעשה " . לוח 5 . 4 מציג דוגמה התמורה למשקיע בשוק ההון מורכבת משיעור התשואה חסר הסיכון ומפרמיית סיכון יחסית לרמת הסיכון . משקיע הרוצה לנטרל את הסיכון לחלוטין יכול לעשות זאת באמצעות השקעה בנכס חסר סיכון ותשואתו תהיה ש...
אל הספר