אחת הגישות להערכת מניות במסגרת הניתוח הבסיסי מבוססת על היוון התזרים הכספי העתידי הצפוי לבעלי המניות . מודל ידוע זה נקרא מודל היוון הדיבידנדים Dividend Valuation ) , ( Model ועל פיו שווייה של מניה הוא הערך הנוכחי של כל הדיבידנדים הצפויים ממנה , כאשר מדובר ב"עסק חי" העתיד לפעול שנים רבות ( ובאופן תאורטי לנצח , ( הערך הנוכחי של הדיבידנדים הוא ל d , d d , d . P = ! + 2 —r + ^ r + + '— - + o ( 1 + U ( 1 + U ( 1 + U ( 1 + kJ או : ' »' 1 rsa + K Y בנוסחה זו , p 0 הוא השווי הנוכחי של המניה , d , הוא הדיבידנד הצפוי בזמן ke - ~\ t הוא שיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי . ( Equity ) DJ # X בעלי המניות מצפים לזרם עתידי של דיבידנדים , אולם אין כל התחייבות מצד החברה לשלם דיבידנדים בעתיד , ובוודאי אין היא מתחייבת באופן רשמי לשלם שיעור מסוים של דיבידנדים . משום כך זרם הדיבידנדים העתידי מבוסס על ציפיות המשקיעים בלבד . עובדה זו מקשה על אמידת שווי המניה ועל אמידת שיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי . יתר על כן , מאחר שהתזרים הצפוי אינו ידוע , כל פיסת מידע בדבר הרווחיות העתידית של החברה עשויה לשנות כליל את ה...
אל הספר