אחד מאמצעי המניעה היעילים ביותר הוא זיהוי ילדים ומתבגרים בסיכון גבוה לפני שהם נוקטים במעשה אובדני . ידוע שבין גורמי הסיכון המשמעותיים להתאבדות של מתבגרים נכללים ניסיון אובדני בעבר , מחשבות עכשוויות על התאבדות , הפרעה דיכאונית ושימוש בסמים או באלכוהול . קשה לזהות מתבגרים כאלה כאשר הם יחידים , קל יותר לזהותם כאשר הם יחד בבית הספר . שפר ( Shaffer et al 1998 ) פיתח סקר שמטרתו לגלות מתבגרים אלה בבית הספר . הסקר גילה שני שלישים מן המתבגרים שמאוחר יותר , כאשר היו מבוגרים צעירים , פיתחו הפרעה דיכאונית . הם מצאו שדי בסקר חד פעמי כדי לגלות את הילדים בסיכון , כי התפתחות הדיכאון החלה לאחר גיל . 18 במידה שמגלים ילדים אלה ניתן להתחיל בטיפול במטרה למנוע את התפתחות האובדנות . ו המחברים מבקשים להודות לד " ר גיל זלצמן על תרומתו לפרק זה . תודה מיוחדת לאיתן , מוקי , הדר ועפרה על תרומתם בכתיבת הפרק על העמותה למען משפחות שיקיריהן התאבדו . האמצעים למניעה ראשונית מכוונים לשינוי עמדותיהם של מתבגרים מהקהילה , אשר עלולות לגרום לנטייה להתאבדות . מרבית התוכניות הללו מיושמות בבית הספר . נראה כי הן מבוססות על ההנחה ...
אל הספר