שיטת ההשוואה לעסקאות דומות עושה שימוש במחיר בפועל , לפיו בוצעה עסקה כלכלית כלשהי המתייחסת לחברה המוערכת , או לחברות אשר דומות לה מבחינה תפעולית . על מנת ליישם שיטה זו , יש לזהות עסקאות רלוונטיות לגבי החברה המוערכת , או לחילופין לגבי חברות בעלות סיכון תפעולי זהה לה . אחת הדוגמאות הנפוצות ליישום שיטה זו הנה שימוש , במידת האפשר , במחיר השוק ( שווי בורסאי ) של המניה המוערכת . מחיר זה משקף את המחיר האחרון שנקבע למניה בעסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון , ולכן ניתן להסתמך עליו בעת ביצוע עסקה עתידית במניות החברה . היתרון של שימוש בשיטה זו הנו התבססות על עסקאות שמועד ביצוען סמוך למועד הערכת שווי החברה , דבר המבטיח כי השווי המתקבל לפי שיטה זו נסמך על מציאות כלכלית , המשתקפת נאמנה דרך מחיר השוק . מנגד , החיסרון של שיטה זו הנו הקושי הקיים במציאת עסקאות דומות שכאלו סמוך למועד הערכת שווי המניה . 3 אחת הדרכים להתגבר על בעיה זו הנה להעריך את הנכסים וההתחייבויות לפי שוויים ההוגן ( שווי שוק , ( ולא לפי שוויים בספרים ( שווי חשבונאי . (
אל הספר