קיימת הסכמה שדום-נשימה ( אפניאה ) מוגדר כהפסקה בזרימת האוויר מעל 10 שניות . היפופניאה מוגדרת כהפחתה בזרימת האוויר הגורמת ליקיצה מהשינה או לדה-ססורציה בחמצן . לא קיים מספר מינימלי של אירועי דוםנשימה או היפופניאה בשינה לשם אבחנה , אך מרבית המטופלים חווים לפחות 15-10 אירועים לשעת שינה . הערכת השכיחות תלויה בסף לאבחנה ( מספר האירועים לשעה ) ובהגדרה של היפופניאה ( דרגת הדה-סטורציה הנדרשת , ( אך מדובר על 10 % -כ מהגברים בגיל העובד 4 % -ו מהנשים . לחלק מהמטופלים ' ? שדום-נשימה מרכזי הכרוך באובדן חולף של הגירוי העצבי לשרירי הנשימה במשך השינה . לרוב המכריע של המטופלים יש 077 תסמינים כוללים נחירות , ישנוניות במהלך היום , פגיעה בזיכרון , דיכאון ואין-אונות . ישנוניות מעלה סיכון לתאונות דרכים . היפוקסיה לילית , תוצאה של דוםנשימה , יכולה לתרום ליתר-לחץ-דם מערכתי , הפרעות קצב לב והיפרטרופיה של חדר ימין . למרבית המטופלים היצרות מבנית של דרכי הנשימה העליונות . השמנה היא שכיחה , אך להרבה מטופלים מבנה תקין . לרוב המטופלים קיימת חסימה ברמת האף או החיך . עיוותים ( דפורמציות ) של המנדיבולה ( רטרוגנטיה ) גם ...
אל הספר