הבדווים בנגב מונים כיום כ 150 , 000 נפש . הם חיו בעבר במסגרת שבטית מסורתית ומאז תחילת שנות השבעים נמצאים בתהליך מואץ של מעבר להתיישבות קבע , תהליך שהחל מאוחר יותר מאשר בקרב הבדווים בגליל . כקבוצה , הם היוו כ 65 ° / 0 מסך כל בעלי זכות ההצבעה בקרב הבדווים במדינת ישראל . הבדווים של הנגב מתגוררים בשבעה יישובים קבועים שהממשלה תכננה עבורם : תל שבע , רהט , כסיפה , ערערה בנגב , לקיה , חורה ושגב שלום , וכן במספר רב של יישובים בלתי מוכרים , או בתהליכים שונים של הכרה . אחוז ההשתתפות שנרשם בבחירות לכנסת בקרב הבדווים בנגב היה תמיד הנמוך ביותר בהשוואה לכל המגזרים והאזורים של האוכלוסייה הערבית , כולל הבדווים בגליל . ניתן למנות כמה סיבות לכך : האוכלוסייה הבדווית בנגב הייתה שרויה שנים ארוכות בניתוק ממרכזי הפעילות הפוליטית של הערבים בישראל , וזאת בשל המרחק הגיאוגרפי ובשל ההבדלים התרבותיים והחברתיים -,כמחצית מן הבדווים בנגב מתגוררים עדיין בריכוזי התיישבות לא מוכרים שאין בהם קלפיות והעניין שהם מגלים בבחירות — שולי ; חלק מהבדווים עוסק עדיין בגידול בהמות ואינם מטריחים את עצמם לבוא ולהצביע , החברה הבדווית ...
אל הספר