במערכת שיקולים זו קיימות מגמות מנוגדות . מחד גיסא , רצון להדגיש את הזהות הפלסטינית וצורך לפעול לקידומה במדינת ישראל , ומאידך גיסא , דרישה להקמת מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל . עד לאמצע שנות השמונים הצביעו רבים למען מפלגות ציוניות למרות שני שיקולים אלה . ההצבעה ביטאה השלמה עם המדינה ואמונה בדו קיום בין אזרחים יהודים וערבים , אך בעיקר הייתה זו הצבעה מתוך חוסר ברירה שכן מפלגות ערביות לא היו בנמצא יחד עם זאת , האזרחים הערבים בישראל היו חשופים לזרמים הפוליטיים בחברה הישראלית היהודית , אך קשה לבדוק מה היה משקלם בשיקוליהם לבחירת מפלגה . עם זאת , הפער בין מספר הקולות שניתנו במהלך השנים למפא / י" המערך / מפלגת העבודה לבין אלה שניתנו לחירות / גח / ל" הליכוד , מעיד על כך שהמצביעים העדיפו לכאורה את המצע החברתי , הכלכלי והפוליטי של המערך על פני זה של הליכוד . אופן זה של בחירת מפלגה ביטא שילוב של שיקולים פרגמטיים ואידיאולוגיים . הערבים אזרחי ישראל לא יזמו הקמת מפלגות או ארגונים פוליטיים מתוך כוונה שיפעלו לקידום נושאים חברתיים כלכליים הנוגעים לחברה הערבית . המפלגות הערביות שהוקמו נועדו לאפשר את ...
אל הספר