במהלך עשר השנים שחלפו אחרי הוצאתה של אל-ארד אל מחוץ לחוק התרחשו אירועים שעודדו את הערבים בישראל לשוב ולחפש דרכים להתארגנות פוליטית בכיוון ארצי לאומי . הבולטים שבהם \< u הקמתו של ה"ארגון לשחרור פלסטין" ( אש"ף ) ב ; 1964 חידוש קשרי הערבים בישראל עם קרוביהם בשטחים לאחר המלחמה ב , 1967 ערעור עוצמתה ומעמדה של ישראל בעקבות המלחמה ב , 1973 וכן הגברת פעילותן של כל המפלגות הפוליטיות בישראל בקרב הציבור הערבי . בצד המפלגות שפעלו במסגרת הפרלמנטרית , קמו במהלך השנים גם התארגנויות פוליטיות שמצאו את מקומן מחוץ למסגרת זו , בשל סיבות שהיו קשורות במסרים אידיאולוגיים רדיקליים שלא עלו בקנה אחד גם עם המכנה המשותף הרחב ביותר במפה הפוליטית של הערבים אזרחי ישראל . מאבקן של אלה התמקד בדרך כלל בשאלות הקשורות למעמדו הלאומי של המיעוט הערבי בישראל , וכן בסוגיות הקשורות למעמדו האזרחי של המיעוט ולזכויותיו הקיבוציות . אופייני להם היה הניסיון לבסס מעמד שאינו בנוי על השסעים החברתיים המסורתיים . 14 רייטר ואהרני . 22-21 , ( 1993 ) 15 על התארגנויות חוץ פרלמנטריות , די לנדאו ; 81—74 , ( 1993 ) רגב ; 14-1 , ( 1989 ) רייט...
אל הספר