מספר תנאים חברתיים ופוליטיים , מקומיים ואזוריים אשר הבשילו בסוף שנות החמישים הביאו להקמתן של תנועות ערביות רדיקליות . סכסוכים , מחלוקות ואירועים אחרים שהתרחשו בעולם הערבי עוררו בדרך כלל תגובות כזירה הפוליטית הערבית המקומית ולעתים אף גרמו לסערה ולזעזועים במפה הפוליטית . כך ארע כשהתחוללו ההפיכות במצרים ובעיראק , הולאמה תעלת סואץ , קם האיחוד בין מצרים וסוריה וכדומה . בזירה הפנימית התנהלה מדיניות שתוצאותיה התבטאו בניכור הולך וגובר של האזרחים הערבים : הפקעת הקרקעות מערבים נמשכה בקנה מידה רחב , אפשרויות הלימוד והתעסוקה היו מוגבלות , ערבים נהרגו כניסיונות לחצות את הגבול ומדיניותו של הממשל הצבאי יושמה בקשיחות רבה . תרעומת מיוחדת עוררה הברית שנכרתה בין ישראל לבין בריטניה וצרפת ( שניהלה באותה תקופה מלחמה באלגייריה ) וכוונה לפגוע באינטרסים הלאומיים של מצרים . לכך הצטרפה השפעתו של תהליך כללי שהתרחש במזרח התיכון בהשראתו של נאצר והתבטא בהתגברות הלאומיות האחדותית הערבית . כל אלה היוו קרקע נוחה לצמיחתו של זרם פוליטי לאומי רדיקלי . התארגנויות פוליטיות ערביות מעטות בלבד קראו להחרמת הבחירות לכנסת . הראשו...
אל הספר