אף מודל מאלו שהוצגו לעיל אינו מתאים להגדרתו של המצב בישראל , כפי שיתואר בהמשך . לפני שאדון במקרה החקר של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל אנסה להלן להציג מודל משלי ליחסים בין קהילות אתניות במדינה שיש בה מתח לאומי , קהילות של אזרחים במדינה רב אתנית בעלת שלטון דמוקרטי במוצהר . המטרה בהקמתה של מדינת ישראל הייתה הבטחת ריבונותו של העם היהודי על אדמתו . גם לאחר הקמתה של המדינה מבנה השלטון מאפשר עדיין לרוב היהודי לקיים מוסדות לאומיים שיש להם זיקה אל מחוץ לגבולות המדינה , ואילו המיעוט הערבי מנוע מלטפח זיקה מוסדית כלשהי אל הרוב הפלסטיני שאליו הוא משתייך , והחי אף הוא מעבר לגבול . המוסדות הלאומיים של הרוב היהודי אף שימשו מעין " ממשלה בדרך" במסגרת המאבק שניהל לעצמאותו , והמשיכו לתפקד כשלטון לאומי על טריטוריאלי לצידה של הממשלה . מוסדות אלו היו אחראים להגדלתה של קבוצת הרוב באמצעות הגירה פנימה , הקמתם של יישובים עבור הרוב ורכישת קרקעות בשמו . המיעוט , לעומת זאת , נותק מהמוסדות הלאומיים שלו ולא הורשה לפעול בתחומים אלה כשלמעשה מופקעת מידיו השליטה על משאבים דמוגרפיים וכלכליים , וזאת מסיבות אידיאולוגיות . ב...
אל הספר