פרק ו אלטנוילנד: בצומת הזהות והדמוקרטיה

דיונים המתקיימים בימינו על מקורה של הלאומיות נשמעת ^ ' 0 Rftt mm כי לאומים הם המצאה של מאות השנים האחרונות . אבל היהודים מאתגרים הגדרות פשוטות אלו : הם מהווים לאום זה שלושת אלפים שנה , והתקיימו מאות בשנים רק בזכות השמירה על זהות חזקה . תולדותיהם אמנם נמתחות למן העת העתיקה ועד העת החדשה , אך במשך אלפיים שנה היו היהודים פזורים בארבע כנפות הארץ . צדק סטאלין כשאמר שהיהודים , בהעדר מדינה פוליטית , חיים כלכליים משותפים ואפילו מיקום גיאוגרפי משותף , לא עלו בקנה אחד עם הגדרות לאום רגילות . ארנולד טוינבי , משלא הצליח לרדת לחקר קיומו המתמשך של עם חסר מדינה זה , הדביק ליהודים את הכינוי שנודע לשמצה , "מאובן של ההיסטוריה . " אבל בה בעת , החיבור של היהודים כעם היה אמיתי לא פחות מזה של כל עם אחר . הם חוו את ההיסטוריה שלהם כמעט מדי יום ביומו , והיו מאוחדים בקריאת התנ " ך ופירושיו , שהיו למקור האתיקה , החוקים , התפילות והחלומות שלהם . בהיותם פזורים בכל רחבי העולם הם דיברו שפות שונות , נהגו על פי מסורות שונות ונעשו חלק אינטגרלי ממדינות וארצות שונות . אך הם הוסיפו לראות בעצמם עם אחד . לאורך הדרך אבדו יהו...  אל הספר