תפיסת הטבע האנושי כפי שהיא מצטיירת בסיפוריו הראשונים של המקרא על אודות חיי האדם היא , בלשון המעטה , תפיסה מפכחת . הסיפורים על המשפחה הקדמונית מדגישים את הסכנות הטמונות בחופש ובתבונה , בדיבור ובתשוקה , בגאווה וכבושה , בכעס ובקנאה . הם מאלצים אותנו להכיר במתחים הנפיצים האורבים לכל משפחה אנושית , הן מתחים ביחסים שבין בעל לאישה והן ( ובמיוחד ) ביחסים שבין אחים . המקרא מזהיר אותנו מפני העיר האנושית שמקורה ומשמעה מפוקפקים מבחינה מוסרית ומעוררים חשדות בלבנו לא רק כלפי הפוליטיקה והאמנות , כי אם גם כלפי עניינו של האדם באלוהי . אף שהפרק הקודם הסתיים בנימה של תקווה , בלידת שת וכפי הנראה בגישה ראויה יותר לאלוהים , נראה שההמשך יוכיח שעדיין לא חשפנו לגמרי את שורשיהן של צרותינו כבני אדם . אחדי סיפור קין והבל מופיע סיפור המבול . מעטים האנשים שלא שמעו על סיפור תיבת נוח . אכן , סיפור המבול נמנה עם המפורסמים שבסיפורי ספר בראשית , שני רק לסיפור גן עדן . אך תשומת לב מועטה יחסית מוקדשת לאירועים שהובילו למבול ולסיבות שעלולות היו להניע את אלוהים לחוללו . במובן מסוים אין זה מפתיע , שכן הטקסט מקמץ בביאורים . לא...
אל הספר