סיכום אופיו הלשוני של הזמר ומקומו בהתפתחות העברית החדשה

הזמר העברי נוצר והתגבש בתקופה של תהליכי שינוי גדולים בלשון . ראשיתו ליוותה את התפתחות העברית הכתובה ללשון מודרנית ואת הניסיונות הראשונים להופכה גם לשפה מדוברת . התייצבותו לכלל תופעה מגובשת , שיש לה סימני היכר ברורים , התרחשה בד בבד עם התבססותה של הקהילה הלשונית הדוברת עברית בארץ ישראל . ההיכרות עם הזמר והשימוש הפעיל בו היו מרכיב חשוב בעולמם הלשוני והתרבותי של בני הקהילה הלשונית , ועשרות — לעתים אף מאות — שירים עבריים מולחנים היו מוכרים להם . רבים משירים אלו עדיין זכורים להם היטב , גם אם לא נתקלו במקצתם ארבעים או חמישים שנה . בתקופת התגבשותו של הזמר פעלו במערכת הלשונית כוחות גדולים של חידוש . אמצעי ההבעה התרחבו הן במישור הלקסיקלי הן במישור הדקדוקי , וכל תחומי הלשון נערכו מחדש . מילים וביטויים חדשים ודגמים מורפולוגיים ותחביריים שאין להם תקדים בלשון המקורות נכנסו אל העברית והתבססו בה , קווי לשון שינו את תפוצתם לעומת רובדי הלשון הקודמים , ובקרב הדוברים החלה להתפתח תחושת לשון ילידית , שלא הייתה מבוססת עוד על מעמדם של קווי הלשון במקורות העבריים , אלא על היערכותם החדשה בלשון בת הזמן . כנגד זה...  אל הספר
מוסד ביאליק