נרדפות מלאה היא תופעה נדירה בלשון . מילים שיש ביניהן קשר של נרדפות 29 בהקשר מסוים על פי רוב אינן עשויות להמיר זו את זו בהקשר אחר , ' ואף בזמר יש מקרים של נרדפות חלקית מעין וו . עם זה , פעמים רבות לא ניתן להצביע בו על הבדל כלשהו בין המילים שבקבוצת נרדפות אחת , וחוץ מהשיקול התבניתי אין מניעה על המרה חופשית ביניהן בכל היקרויותיהן . מילים שבמערכת הלשונית בכללותה יש ביניהן הבדלי סגנון או שימוש , כגון סערה / סופה / סער , עצב / תוגה / יגון , גולו ^ לות / נכר , רצה / אבה / חפץ , קרה / חל / התרחש , ירא / 132 31 30 התיירא / חל / חת / גר ועוד , משמשות בזמר כנרדפים מלאים , וכל אחת מהן עשויה להיקרות בו להבעת ההוראה המשותפת להן . תפוצתה הגבוהה של תופעת הנרדפות היא פרי ניצולן הנרחב של האפשרויות הגלומות באוצר המילים הכולל של העברית . רבות מן המילים שבקבוצות הנרדפות הן מילים נדירות , שנפלטו כליל מאוצר המילים הפעיל בעברית החדשה , והן אינן משמשות עוד בדרך כלל אפילו ברובד הלשון הספרותית . כמה מן הדוגמאות למילים מעין אלה הן שבר ( בקבוצת תקווה / תוחלת / שבר , ( אייל ( בקבוצת את ^ בורה / עוז / אייל , ( מוסרו...
אל הספר