1. כינוי המושא

כינוי המושא הפרוד שכיח בזמר פחות מכינוי המושא החבור , אך יש מקרים שבהם אינם בני המרה . בשני מקומות מתלווה הכינוי הפרוד אל צורת הבינוני : אנו אוהבים אותך מולדת , ( 66 ) אותך אני אוהבת . ( 76 ) בשני המקרים הללו היה הכינוי החבור יוצר צורות שמנוטרל בהן הניגוד בין המושא לקניין : אוהבייך ואוהבתך . בשני מקומות שבהם מתלווה הכינוי הפרוד אל צורת העתיד המוארך הייתה המרתו בכינוי החבור מנטרלת את ההבדל בינה ובין צורת העתיד הרגילה : נשיבה לך אותם , ( 51 ) את לא תאמיני אותך כי נשימה . ( 39 ) במקום אחד הופיע המאייך רק , המחייב את הפרדת הכינוי מצורת הפועל : רק אותו בחר לבך . ( 87 ) בכל שאר המקומות היו הכותבים חופשיים לבחור בין הכינוי החבור לפרוד והעדיפו בבירור את הכינוי החבור . לעומת 116 היקרויות של כינוי המושא החבור נרשמו בקורפוס המחקר רק 35 היקרויות של הכינוי הפרוד בהקשרים שבהם אין הוא מחויב . בהקשרים אלה לא נמצאו התניות שמסדירות את הבחירה בין שני סוגי הכינויים . הן הכינוי החבור הן הפרוד מופיעים בזמר בכל זמני הפועל : אבן אבן תלחש היכרתיהו ( 5 ) בצד מי הרטיב אותך כל כך , ( 104 ) אל תשאלני מה אל תשאלני ...  אל הספר
מוסד ביאליק