4. המקור הנטוי בלי ל

המקור הנטוי בלי ל היחס לפניו נדיר בעברית מחוץ לתחומיה של לשון המקרא , ואף בעברית החדשה תפוצתו מוגבלת . הנסיבה העיקרית שהוא נקרה בה היא פתיחתן של פסוקיות זמן אדוורביאלירת , כגון בחורף בעוזבך מעוני . ( 433 ) בתפקיד זה הופעתו סדירה , והוא חלק מן הפרדיגמה הפועלית . כן משמשת הצורה בקביעות במערכת הסינכרונית גם בצירופים כבולים ספציפיים , כחלק מן 47 המערכת הפרזאולוגיה . צירופים מסוג זה נרשמו בקורפוס המחקר בשלושה טקסטים : ודאי ישנו מקום שבו עומדים מלכת , ( 361 ) גם בעיר וגם בכפר / ילד קום ישכים , ( 101 ) עוף הגביהו נוף הגבירו . ( 306 ) בביטויים 43 ולטקה ואוקונור ;§ 35 . 3 , 1990 שורצולד תשמ"ט : . 109-108 44 על פי ממצאיה של שורצולד תשמ"ט . 45 שורצולד תשמ"ט : . 109-108 46 ראו הדיון בעמ' . 146-143 47 ברמן תשל"ה : ; 109 ברמן , 316-315 : 1978 הערה . 6 48 הגביר נוף אינו חלק מן הפרזאולוגיה העברית , אלא נוצר בטקסט זה כאנלוגיה לצירוף הגביה עוף שבקרבתו . ממולנים מעין אלה צורת המקור הנטוי היא צורה קפואה , לא פרודוקטיבית . מלבד שני תפקידים אלו , שהם חלק מן המערכת הלשונית הסינכרונית , יש שצורת המקור הנטוי ב...  אל הספר
מוסד ביאליק