לערמת צורות ההפסק והצורות המוארכות , שתפוצתן בזמר נרחבת , קטגוריות פועליות אחרות שנשאלו מרבדים היסטוריים קודמים בתולדות הלשון מצויות בו בהיקף מצומצם . כל אחת מהן כשהיא לעצמה אינה נפוצה ומספר היקרויותיה קטן למדיי , אך פיזורן בכל רבדיו של הזמר , בטקסטים שחוברו בתקופות שונות בידי מחברים שונים , עושה אותן לתופעה של ממש בלשונו . בצירופן של כל הצורות הללו יחדיו מתגלה דפוס משותף : צורות פועל מקראיות מובהקות מנוצלות בזמר בהיקף גדול , ואילו צורות פועל המזוהות במובהק עם הלשון שלאחר המקרא כמעט אינן נקרות בו . בזמר מיוצגות מרבית הקטגוריות הפועליות האופייניות לעברית המקראית הסטנדרטית , ולעומת זאת תרומתן של דרכי התצורה האופייניות ללשון חז"ל מוגבלת לכמה צורות מקוצרות מטיפוס יהא ( סעיף ( 1 ולכמה צורות נתפעל ( סעיף . ( 6 התבלטותו של הרכיב המקראי בתחום הפועל עולה בקנה אחד עם מרכזיותו של רכיב זה בכל תחומי הלשון שנבדקו . היא תופעה ידועה . אנקוויסט ( 1988 ) דן בה ומדגים אותה מן השירה האנגלית . בשירה האנגלית מקובלת העמדת הפועל בסופי טורים מתוך הפרת סדר המילים הקשיח האופייני לשפה זו . ראשיתה של התופעה היה בצ...
אל הספר