1. תפוצתן ודרכי תצורתן של הצורות המוארכות וצורות ההפסק

צורות הפועל המוארכות הן קבוצת הצורות הגדולה ביותר בזמר שיש בה חריגה מגבולותיה של מערכת הפועל של העברית החדשה . חלקן בקורפוס המחקר 9 הגיע ל 4 . 6 % , בקירוב מסך כל צורות הפועל . קטגוריה זו ניכרת בזמר בהטעמת מלעיל אחידה שאינה מחויבת מכללי המקרא . רק שתיים מן הקטגוריות שאליהן משתייכות הצורות המוארכות שבזמר מלעיליות תמיד גם במקרא.- הצורות בבניין הפעיל , שהן מלעיליות מכוח הבניין , והצורות מגזרות החלולים והכפולים בבניין קל , שהן מלעיליות מכוח הגזרה . שאר הצורות המוארכות משתייכות לפרדיגמות לא מלעיליות , אך בזמר הן מופיעות בצורת ההפסק ועל כן הטעמתן מלעיל . זוהי תופעה צורנית גרידא , שאינה מותנית במעמדן התחבירי של הצורות , והן מתממשות בקביעות בצורת ההפסק בהופיען במעמד תחבירי של הפסק ושל הקשר כאחד " . הניצול הסלקטיבי של אמצעי התצורה מן המקרא יוצר בדרך זו בזמר הטעמת מלעיל אחידה , שאינה מאפיינת במקרא את הצורות המוארכות .  אל הספר
מוסד ביאליק