על פי כללי ההגייה המופתית נדרש מימוש תנועתי של השווא הנע הדקדוקי בכל היקרויותיו , אך דרישה נורמטיבית זו אינה תקפה בשירה שנכתבה על פי מערכת ההגייה הארץ ישראלית . מימוש תנועתי של השווא הנע הדקדוקי מחויב בשירה רק בנסיבות שבהן הוא מתקיים בלשון הדיבור , ואילו במקומות שבהם התאפס השווא הנע הדקדוקי בלשון המדוברת הכותבים יכלו לבחור , כאמור , בין מימושו כאפס תנועה , כדרכה של לשון הדיבור , למימושו התנועתי לפי מעמדו הדקדוקי . כללים אלו תקפים גם בזמר , ותנועת e ( או ( a נהגית בו בקביעות באותן הקטגוריות שבהן מנעו חוקי צירופי ההגיים של לשון הדיבור את התאפסותו של השווא הנע הדקדוקי : . 1 עיצורי למנ + ר" י הבאים בראש מילה , כגון לביבות [ levivot ] , ( 394 ) מדורה , ( 59 ) [ medura ] נקודות , ( 347 ) [ nekudot ] ךביבים , ( 49 ) [ revivim ] יבול ( 421 ) [ jeviil ] וכדומה . 129 ראו למשל בלנק ; 32 : 1989 אורנן . 39 : 1971 130 על המעמד הפונטי והפונולוגי של השווא הנע הדקדוקי בעברית המדוברת ראו גוטשטיין תשי"א : ; 236-235 רוזן ; 69 : 1977 ברמן . 316-315 : 1997 על מימוש צרורות עיצורים תמורת השווא הנע הדקדוקי בתק...
אל הספר