מקום ההטעמה מושפע בזמר לא רק מכללי המערכת הלשונית , אלא גם מאילוצי המשקל שהטקסט נכתב בו ומן הלחן המלווה אותו . בין אילוצי המשקל לאילוצי הלחן עשויה להיות תלות מסוימת , אך לא תמיד הם חופפים במלואם . פעולתם של האילוצים הפרוזודיים אופיינית לכל טקסט שכתוב בחרוז ומשקל , ואילו אילוצים שמקורם בלחן ייחודיים לז'אנר של השיר המושר , שיש בו שילוב בין 47 טקסט ללחן . פעולתן של שתי מערכות אילוצים אלו בעת ובעונה אחת ניכרת בזמר היטב בתחום ההטעמה . המשקל והלחן יוצרים מעצם הגדרתם דגם של הדגשות , שמצטרפות אל ההדגשות שמקורן במקום ההטעמה הדקדוקית . במרבית המקרים היסודות הלשוניים מאורגנים בזמר מתוך התאמה בין מקום ההטעמה הדקדוקית למקום ההדגשות שמקורן המשקל והלחן , אך לעתים החפיפה אינה מלאה . מקומן של ההדגשות במשקל או בלחן עשוי להתנגש במקום ההטעמה הצפוי על פי כללי הלשון , לנטרל אותו ולהביא לידי תוספת של הטעמות , אובדן הטעמות או תזוזה של מקום ההטעמה . בצד ההטעמה הלשונית מופיעות אפוא בזמר גם הטעמה מלודית , שמקורה באילוצי הלחן , והטעמה פרוזודית , שמקורה באילוצי המשקל . ההטעמה המלודית מתבטאת במישור היחסים שבין הטקס...
אל הספר