למרות ההבדלים הגדולים בין ההגייה האשכנזית המסורתית להגייה שנתקבלה בפי דוברי העברית בארץ ישראל , בתחום החריזה כמעט לא ניכרים בזמר עקבות המעבר ממערכת הגייה אחת למשנה . חילוף ההגייה לא פגע בדרך כלל בעצם חריזתם של טקסטים שנכתבו במקורם על פי מערכת ההגייה האשכנזית , אלא השפיע רק על אופן מימושם של רצפי ההגיים החורזים . לדוגמה , בצמד שובו שובו ממרחקים / ארצה ארץ אבות [ ... ] / בעזרת שוכן ערבות ( 414 ) מתקיים רצף של הגיים זהים בשתי מערכות ההגייה , אלא שבהגייה האשכנזית הוא ממומש , [ v' > j s ] ואילו בהגייה הארץ ישראלית הוא ממומש . [ vot ] רק במקרים ספורים נפגעה החריזה עצמה עקב המעבר מן ההגייה האשכנזית לארץ ישראלית , ומה שהיו במקורם שני רצפי הגיים זהים הפכו עם שינוי ההגייה לרצפים שאינם יוצרים חרוז . ההשפעה המוגבלת של חילוף ההגייה על החריזה מקורה במערכת הכללים שהסדירו את שימוש העברית בהגייה האשכנזית על אדמת אירופה בכלל , ואת כללי קריאת השירה בפרט . ההגייה האשכנזית הייתה מערכת מרובדת של מגוון הגיות . היא כללה בתוכה וריאציות דיאלקטליות . גם כהגייתו של כל אחד מן הדוברים התקיימו כמה וריאציות של הגייה ...
אל הספר