החריזה יוצרת בטקסטים המחורזים מגבלות שאינן קיימות בגילוייה האחרים של הלשון . בזאת היא משפיעה על לשונם . מימושה של החריזה הוא במישור הפונטי , אך השפעתה עשויה להיות מורגשת בכל תחומי הלשון . האילוצים שהיא יוצרת משפיעים על הבחירה בין חלופות מילוניות , מעודדים את השימוש בקטגוריות מורפולוגיות שעונות על צרכיה , מביאים לעתים לידי חריגה מסדר המילים המקובל בלשון בשל הצורך להציב מילה מסוימת כדרישת החרוז בסיומו של הטור ועוד . כללי החריזה אינם אוניברסליים , ומערכת הנורמות הקובעת את צמדי המילים העשויות לחרוז זו בזו היא תלוית שפה , תקופה וז'אנר . גורמים כמו ההתחשבות במקום ההטעמה בחריזה , מספר ההגיים המינימלי היוצר חרוז , מקום ההגיים החורזים , מגבלות אורתוגרפיות , דקדוקיות ותחביריות על חריזתם של פריטי לשון וכיוצא בזה משפיעים על מגוון צמרי המילים החורזות העומדים לרשות 8 הכותבים ועל הרכב סוגי החרוזים הנקרים בקורפוס טקסטים מוגדר . '
אל הספר