תופעות ההגייה שבזמר אינן תלויות תלות בלעדית במבנה המערכת הלשונית . מקצתן משקפות את השפעתם של גורמים אחרים , טיפולוגיים והיסטוריים , שפעלו על לשונו ויצרו בה תופעות הגייה ייחודיות . מבחינה טיפולוגית פעלה בזמר מערכת כפולה של אילוצים , שמקורה בהיותו לשון שירית ומושרת . מן הצד האחד היה הזמר נתון לאילוצים תבניתיים שלשון השירה הייתה כפופה להם . האילוצים הללו פעלו בו ברמת הטקסט , והיו משותפים לו ולז'אנרים ספרותיים אחרים . מן הצד האחר היה הזמר נתון לאילוצים שמקורם בצירוף בין הטקסט ובין הלחן . אילוצים אלו שיקפו את היותו חלק ממערכת המוזיקה הפופולרית , והם ייחדו אותו לעומת גילוייה האחרים של הלשון השירית . ברמת הטקסט חשיבותו של הרכיב הפונטי רבה , שכן החרוז והמשקל מתממשים במישור הפונטי . ההתחשבות בשיקולים פונטיים חשובה בטקסט השירי לא פחות מן השמירה על כללי הדקדוק והתחביר ומן השיקולים הסמנטיים , ומתוך כך משתנים בו יחסי ההיררכיה בין רמות הלשון לעומת המקובל במערכת הלשונית בכללותה . במרבית גילוייה של הלשון יש לשיקול הפונטי מעמד משני , ואילו בכתיבה בחרוז ובמשקל יצירתה של תבנית מוגדרת במישור הפונטי היא דר...
אל הספר