פרק יב קצה של אשליה: היטלר והריסתו של חוזה ורסאי

עלייתו של היטלר לשלטון הייתה מן האסונות הגדולים ביותר בתולדות העולם . אילולי הוא , ייתכן שהתמוטטותו של בניין הקלפים שהיווה את הסדר הבינלאומי של ורסאי הייתה שלווה יותר , או לפחות לא הייתה מסתיימת באסון . ברור היה שבסופו של התהליך תהיה גרמניה האומה החזקה ביותר ביבשת , אך החורבן ומרחץ הדמים היו מלאכתה של אישיות שטנית אחת . היטלר הגיע למעמדו הרם בזכות כושר הנאום שלו . שלא כמנהיגים מהפכניים אחרים , הוא היה הרפתקן פוליטי בודד ולא ייצג שום זרם חשוב של הגות מדינית . הפילוסופיה שלו , כפי שנוסחה בספרו מיין קאמפף , נעה מן הנדוש אל הדמיוני ולא הייתה אלא ניסוח עממי חדש של אמירות ימניות רדיקליות מקובלות . הספר הזה לבדו לעולם לא היה מצליח לעורר זרם רעיוני שיגיע לשיאו במהפכה , כמו שאירע עם הקפיטל של קרל מרקם , או עם חיבוריהם של הפילוסופים מן המאה השמונה עשרה . כושרו הדמגוגי של היטלר הזניק אותו למנהיגותה של גרמניה ונשאר מאפיינו המיוחד במהלך הקריירה שלו . בעזרת חושים טבעיים של אדם מנודה ועין חדה לחולשות פסיכולוגיות דחק את יריביו מדחי אל דחי עד שהם התייאשו לחלוטין והיו מוכנים להשלים עם שליטתו . במישור הב...  אל הספר