על פי כל העקרונות של הדיפלומטיה של מאזן הכוחות , כפי שבאו לידי ביטוי באירופה מאז ימי וילהלם ה , 3 היו בריטניה וצרפת צריכות להקים ברית אנטי גרמנית שתרסן את הדחפים הרביזיוניסטיים של שכנתן חסרת המנוחה . אחרי הכל , גם בריטניה וגם צרפת היו חלשות יותר מגרמניה - אפילו מגרמניה המובסת - ותקוותו היחידה לאזן אותה הייתה קואליציה . ואולם הקואליציה הזאת מעולם לא הוקמה . בריטניה זנחה את הדבקות העקבית בשיווי משקל , שייחדה את מדיניותה במשך שלוש מאות שנה . היא פסחה על שתי הסעיפים ונעה בין יישום שטחי של מאזן הכוחות , שכיוונה כלפי צרפת , לדבקות הולכת וגוברת בעיקרון החדש של הביטחון המשותף , שנרתעה מאכיפתו . צרפת נקטה מדיניות חוץ של ייאוש ונעה לסירוגין בין שימוש בחוזה ורסאי כדי לדחות את התאוששותה של גרמניה ובין ניסיונות לא נלהבים להשלים עם שבנתה המפחידה . כך אירע שהמדינאי שהשפיע יותר מכל על עיצובו של הנוף הדיפלומטי של שנות העשרים של המאה העשרים - גוסטב שטרזמן - לא בא מאחת המעצמות המנצחות , אלא מגרמניה המובסת . ואולם קודם שהופיע שטרזמן עשתה צרפת עוד ניסיון שנידון לכישלון להבטיח את ביטחונה בעצמה . בסוף שנת ...
אל הספר