אחר ימי העזךןרות פנו / כצל ןצת צ 7 גךי שני — קרא TIT נדוד / ה : : טאנן I' , 1-r-: קומה / ! T ולשאננו : - : צללו : T אזני . T J T קמתי גלב רגז ויצאתי / תועה — ולאל שוער בני , היו מקור חיי , ןאיף אחיה / בלתם — ואין אתי מאור עיני ? נחה זמן אותי ?< לי ארץ , ! בה נבהלו רעי ורעיוני , עם לעגי שפה ועמקי פה , / משור פניהם נ ? לו פני — עד כי אלהים לי ךרויר יקרא / מהם להמלט בעור שני . ו . ימי השחרות ימי הנעורים . וצרו מלשון "לא יצר צןגךף" ( משלי ד , יב . ( וצרו ... שני ושנותיי ( מאז ) התקשו ב"הליכתך ( בגלל הפגעים הרבים . 2 ;( קרא אליי . השאנן אתה השקט ובוטח . ולשאננו ולקולו הרועם ( על פי ישעיהו לז , כט . 4 . ( מאור עיני בני . . 5 נחה הנחה . זמן הגורל . רעי מחשבותיי ( על פי תהלים קלט , יז . 6 . ( לעגי שנ ! ה עילגים . עמקי כד , הדיבור הנאה קשה להם ( על פי ישעיהו לג , יט . ( אולי רומז לדיבורם בשפה " זרה , " קסטיליאנית . משור פניהם מראייתם . . 7 בעור שני כל עוד נפשי בי ( על פי איוב יט , כ . (
אל הספר